ברוב מועדוני הקרוספיט ברחבי העולם ובחלק מהסטודיואים מפרסמים את האימון היומי. זהו כביכול שירות למתאמנים, אבל לעניות דעתי הוא גורם להרבה יותר נזק מאשר תועלת.

במשך עשור של ניהול מועדוני קרוספיט נדיר מאוד שפרסמתי אימון לפני קיומו וזאת משום שאני סבור שפרסום אימונים יומיים נוגד בבסיסו את אחד מעקרונות הקרוספיט החשובים ביותר- להיות מוכן לכל תרחיש.

אחד מארבעת המודלים המרכזיים של כושר המוצגים בתנ"ך הקרוספיט ה "CROSSFIT LEVEL 1 TRAINING GUIDE" הינו מודל ה HOPPER. מודל זה גורס שאפשר לבחון את רמת הכושר של האדם ביכולת שלו לבצע אתגרים רנדומליים (דמיינו הגרלה שבה בצורה רנדומאלית נשלפים אתגרים שעל המתאמנים לבצע ולאחר מכן משווים את הביצועיים של כל מתאמן). ככל שאדם יכול לעמוד ביותר אתגרים ובצורה טובה יותר יחסית לאנשים אחרים כך הכושר שלו טוב יותר. יצירת מתאמנים שיכולים לעמוד בכמה שיותר אתגרים היא מטרה מובהקת של אימוני הקרוספיט.

את החשיבות של כושר ואימונים גופניים אנחנו מכירים בתור "כושר גופני תורם לבריאות", אולם בקרוספיט TRAINING GUIDE המוזכר מעלה לוקחים את החשיבות הזו צעד אחד רחוק יותר וגורסים שכושר גופני לא רק תורם לבריאות אלא גם מגן בפני תחלואה. לכן, ככל שאדם בכושר טוב יותר כך ההגנה שלו בפני תחלואה עולה. לפי לוגיקה זו הצלחה יתרה במבחן ה HOPPER מגנה בפני תחלואה.

עמידה בכל אתגר הינה בלתי אפשרית, אולם בניית היכולות של המתאמנים שלנו לעמוד בכמה שיותר אתגרים חייבת להיות מטרה מרכזית שלנו המאמנים ופרסום אימונים פוגע במטרה זו. מתאמנים באופן מודע ימנעו מלהגיע לאימונים שבהם יש אלמנטים שהם לא אוהבים ובכך יגבילו את היכולות שלהם.

מי מאיתנו לא ראה ברפיז, טראסטרים או ריצה באימון והחליט לוותר על האימון הזה ולעשות משהו אחר? היכולת שלנו להוציא מתאמנים מאזור הנוחות שלהם ולדחוף אותם לשיפור ביכולות, בכושר ובבריאות שלהם מסוכל על-ידי פרסום אימונים.

יתרה מכך, אותם אלמנטים שהמתאמנים שלנו נמנעים מהם בשל פרסום האימונים, הם בעיקר החולשות שלהם. עבודה על החולשות הללו זה בדיוק מה שהמתאמנים שלנו צריכים. כאשר מוציאים את המתאמנים מאזור הנוחות שלהם ועובדים איתם על חולשותיהם אנחנו יכולים לעזור להם להתקדם בצורה המיטבית ופרסום האימונים מונע זאת.

לסיכום, פרסום האימונים חותר תחת מודלים של קרוספיט, פוגע ביכולות המתאמן ובסופו של דבר אפילו חותר תחת שיפור בבריאותו.